דלג לתוכן הראשי
🤝 מיומנויות חברתיות

בריונות אצל ילדים:
איך מזהים ומה עושים כשהילד נפגע חברתית?

"הוא לא רוצה ללכת לבית הספר" - לפעמים מאחורי המשפט הזה מסתתרת הצקה, חרם חברתי או בריונות שחשוב לא לפספס.

✓ ניסיון בליווי ילדים ונוער✓ הכשרה מקצועית באימון רגשי✓ משפחות רבות באשקלון והסביבה✓ זמינה גם אונליין

מהי בריונות אצל ילדים?

בריונות אצל ילדים היא פגיעה חוזרת בילד מצד ילד או קבוצה, כאשר יש פער כוח וקושי של הילד להגן על עצמו. היא יכולה להיות פיזית, מילולית, חברתית או ברשת. אם הילד מסרב ללכת לבית הספר, מסתגר, נראה עצוב, מסתיר את הטלפון או מספר שמציקים לו - חשוב להקשיב, לתעד, לא להאשים אותו ולפנות בצורה מסודרת לבית הספר או לגורם מתאים.

בריונות אצל ילדים ותמיכה רגשית של הורה בילד
הקשבה רגועה ותמיכה של הורה עוזרות לילד שנפגע חברתית להרגיש שהוא לא לבד.

בריונות אצל ילדים היא אחת החוויות הכואבות ביותר שילד יכול לעבור. לפעמים היא גלויה וברורה - דחיפות, קללות, לעג או איומים. אבל במקרים רבים היא שקטה יותר: ילד שלא מזמינים אותו, קבוצה שמדירה אותו, הודעות פוגעניות בווטסאפ, שמועות, מבטים, צחוקים או תחושה שהוא לבד מול כולם.

הורים לא תמיד רואים את זה מיד. לפעמים הסימן הראשון הוא ילד שאומר "לא בא לי ללכת לבית הספר", מתלונן על כאבי בטן בבוקר, מסתגר אחרי הלימודים, מתפרץ בבית או מסתיר את הטלפון. לכן חשוב להקשיב גם למה שהילד אומר - וגם למה שההתנהגות שלו מנסה לספר.

המטרה של העמוד הזה היא לעזור להורים להבין מהי בריונות, איך מזהים סימנים של חרם חברתי או בריונות ברשת, מה כדאי לעשות מול הילד ובית הספר, ואיך אפשר לחזק את הביטחון והחוסן הרגשי של הילד שנפגע.

מהי בריונות אצל ילדים?

בריונות אצל ילדים היא לא כל ריב, ויכוח או התנגשות בין ילדים. ילדים רבים מתווכחים ולעיתים פוגעים זה בזה בלי כוונה מתמשכת. בריונות היא מצב אחר: מדובר בפגיעה שחוזרת על עצמה, כאשר יש פער כוח בין הילד הפוגע לילד הנפגע, והילד הנפגע מתקשה לעצור את זה לבד.

פער הכוח לא חייב להיות רק פיזי. לפעמים הילד הפוגע מקובל יותר חברתית, נמצא בקבוצה גדולה יותר, יודע להשתמש במילים חדות, שולט בקבוצת ווטסאפ או גורם לאחרים להצטרף אליו. לכן גם ילד שלא מרביצים לו יכול לחוות בריונות קשה מאוד.

ההבדל בין בריונות לריב רגיל

ריב רגיל הוא נקודתי בין ילדים שווי כוח. בריונות חוזרת, עם פער כוח וכוונה לפגוע.

למה ילדים לא תמיד מספרים שמציקים להם?

מתוך בושה, פחד שהמצב יחמיר, או מחשבה שאף אחד לא יאמין להם.

מה זה פער כוח בין ילדים?

יתרון פיזי, חברתי או מילולי שמקשה על הילד הנפגע להגן על עצמו לבד.

ריב רגיל או בריונות?

מצבריב רגיל בין ילדיםבריונות אצל ילדים
תדירותקורה מדי פעםחוזר שוב ושוב
יחסי כוחלרוב ילדים שווי כוחיש פער כוח חברתי, פיזי או רגשי
כוונהויכוח, תסכול או אי-הסכמהפגיעה, השפלה, הדרה או שליטה
יכולת לעצורשני הצדדים יכולים להפסיקהילד הנפגע מתקשה לעצור לבד
השפעה רגשיתלרוב נרגע אחרי זמן קצרעלול לגרום פחד, בושה, הסתגרות או הימנעות
תגובת מבוגרתיווך נקודתינדרשת התערבות מסודרת ומעקב

סימנים שהילד חווה בריונות או חרם חברתי

לא כל ילד יגיד להורים "מציקים לי". חלק מהילדים מתביישים, חלק מפחדים שהמצב יחמיר, וחלק חושבים שאף אחד לא יאמין להם. לכן חשוב לשים לב לשינויים חוזרים, במיוחד אם הם מופיעים סביב בית הספר, חברים או שימוש בטלפון.

גם שינוי סביב הטלפון יכול להיות סימן: הילד מסתיר את המסך, מוחק הודעות, נלחץ מהתראות, מפסיק להשתמש בטלפון בפתאומיות או להפך - בודק אותו כל הזמן מתוך פחד לפספס משהו.

תחום שבו רואים שינויאיך זה יכול להיראות?מה ההורה יכול לבדוק?
בית הספרסירוב ללכת, בכי בבוקר, איחוריםהאם יש ילד או קבוצה שמפחידים אותו?
מצב רוחעצב, כעס, הסתגרות, רגישות גבוהההאם זה התחיל סביב אירוע חברתי?
חברהלא מוזמן, לא יוזם, נמנע ממפגשיםהאם יש חרם, הדרה או דחייה חוזרת?
גוףכאבי בטן, כאבי ראש, עייפותהאם התלונות מופיעות בעיקר לפני בית הספר?
טלפון ורשתמחיקת הודעות, הסתרת מסך, לחץ מהתראותהאם יש פגיעה בווטסאפ, רשתות או משחקים?
חפציםציוד שבור, בגדים מלוכלכים, כסף שנעלםהאם מישהו לוקח, שובר או מאיים?

סוגי בריונות אצל ילדים

בריונות פיזית

דחיפות, מכות, חטיפת חפצים או פגיעה גופנית. לעיתים מתפתחת לאלימות בבית הספר.

בריונות מילולית

קללות, לעג, כינויי גנאי, הצקות חוזרות והשפלה מילולית.

בריונות חברתית וחרם

הדרה מקבוצות, התעלמות מכוונת, הפצת שמועות ופגיעה בתחושת השייכות של הילד.

בריונות ברשת

הצקות, חרם ושיימינג בקבוצות ווטסאפ וברשתות חברתיות, שממשיכים גם אחרי יום הלימודים.

חרם חברתי אצל ילדים - למה זה כל כך פוגע?

חרם חברתי הוא צורה קשה במיוחד של בריונות, כי הוא פוגע בצורך הבסיסי של הילד להשתייך. ילד שחווה חרם לא תמיד סופג קללות או מכות. לפעמים פשוט לא מדברים איתו, לא מזמינים אותו, לא יושבים לידו, מוציאים אותו מקבוצות, מפיצים עליו שמועות או גורמים לו להרגיש שהוא שקוף.

הכאב בחרם הוא לא רק מה שעושים לילד, אלא גם מה שלא עושים: לא פונים אליו, לא מזמינים, לא מגיבים, לא מגנים עליו. הילד עלול להתחיל להאמין שמשהו בו לא בסדר, שהוא לא ראוי לחברות או שהוא תמיד יישאר לבד, וזה פוגע בדימוי העצמי שלו.

במצב כזה חשוב לא להגיד "תמצא חברים אחרים" כאילו זה פשוט. עבור הילד, זו יכולה להיות חוויה מערערת מאוד. כדאי לשלב בין פעולה מול בית הספר, חיזוק רגשי של הילד, ובנייה הדרגתית של קשרים חברתיים בטוחים יותר. ראו עוד על ילד בלי חברים וחרם חברתי.

בריונות ברשת: כשהפגיעה ממשיכה גם אחרי בית הספר

בריונות ברשת, שמכונה לפעמים גם סייבר בולינג, מתרחשת במרחב הדיגיטלי: קבוצות ווטסאפ, רשתות חברתיות, משחקי מחשב, צ׳אטים, סרטונים, תמונות, תגובות ושיתופים. הקושי הגדול הוא שהפגיעה לא נגמרת כשהילד חוזר הביתה. היא יכולה להמשיך בערב, בלילה, בסופי שבוע, ולפעמים להגיע לקהל רחב בתוך שניות.

במקרים של פגיעה ברשת חשוב לא לקחת מיד את הטלפון כעונש. הילד עלול להבין שאם הוא משתף - הוא מאבד קשרים, פרטיות או שליטה, ולכן בפעם הבאה יסתיר יותר. במקום זאת, כדאי לשבת איתו, להבין מה קרה, לצלם מסך, לשמור תיעוד, לחסום או לדווח במידת הצורך, ולערב את בית הספר או גורם מתאים. כדאי גם לבנות יחד כללי שימוש בטוח במסכים.

כאשר מדובר בפגיעה ברשת, איומים, הפצת תמונות, התחזות, שיימינג, חרם או פגיעה בקטינים, ניתן לפנות למוקד 105 של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. המוקד נועד לקבל פניות ודיווחים מהציבור ולתת מענה מקצועי בנוגע לפגיעות בילדים ונוער במרחב המקוון.

קבוצות ווטסאפ

הוצאה מקבוצה, הודעות פוגעניות או "קבוצות נגד" ילד מסוים.

רשתות חברתיות

תגובות מעליבות, חשיפה פומבית והשוואות פוגעניות.

משחקי מחשב וצ׳אטים

הצקות והדרה גם בתוך משחקים מקוונים וצ׳אטים.

הצקות, חרם ושיימינג בקבוצות ווטסאפ וברשתות חברתיות

צילום, הפצה ושיימינג שמגיעים לקהל רחב במהירות.

מה עושים כשהילד מספר שמציקים לו?

כאשר ילד מספר שמציקים לו, הרגע הראשון חשוב מאוד. גם אם קשה לשמוע, גם אם אתם כועסים, וגם אם מיד בא לכם "לפתור את זה" - קודם כול הילד צריך להרגיש שמאמינים לו. אפשר לומר: "אני שמח שסיפרת לי", "זה נשמע מאוד לא נעים", "אני איתך", "אנחנו נחשוב יחד מה לעשות".

אחרי ההקשבה, חשוב לאסוף מידע בצורה רגועה: מי היה שם? מתי זה קרה? האם זה קרה יותר מפעם אחת? האם יש הודעות, צילומי מסך או עדים? המטרה אינה לחקור את הילד, אלא להבין את התמונה כדי לפעול נכון.

בשלב הבא כדאי לפנות לבית הספר בצורה מסודרת: לקבוע שיחה עם המחנכת או היועצת, להגיע עם מידע ברור, לבקש תוכנית פעולה, ולוודא שיש מעקב. לא כדאי להסתפק בשיחת מסדרון או הודעת וואטסאפ קצרה כאשר מדובר בדפוס חוזר. אם הילד גם מסרב להגיע ללימודים, ראו ילד שלא רוצה ללכת לבית הספר.

מה לעשות ומה לא לעשות

מצבלא כדאי לעשותעדיף לעשות
הילד מספר שמציקים לולהגיד "תתעלם"לומר "אני מאמין לך, נבדוק יחד מה עושים"
הילד מתביישללחוץ שיספר הכול מידלתת זמן, לשאול בעדינות ולחזור לשיחה בהמשך
יש פגיעה ברשתלקחת מיד את הטלפון כעונשלתעד, לחסום, לדווח ולבנות כללי שימוש בטוחים
יש בריונות בבית הספרלפנות בכעס להורי הילד הפוגעלפנות קודם לבית הספר באופן מסודר
הילד מסתגרלהגיד "אתה חייב להתחזק"לחזק ביטחון, שייכות וכלים חברתיים בהדרגה
יש איומים או סכנהלחכות שזה יעבורלפנות לגורם מתאים ולפעול לשמירה על ביטחון

מתי לערב בית ספר, מוקד 105 או גורמי חירום?

כאשר הבריונות מתרחשת במסגרת בית הספר, חשוב לערב את המחנכת, היועצת או הנהלת בית הספר בצורה מסודרת. כדאי להגיע עם תיאור ברור של האירועים, תאריכים, שמות במידת האפשר ותיעוד. חשוב לבקש תוכנית פעולה ולא רק "שיחה עם הילדים".

כאשר הפגיעה מתרחשת ברשת - למשל שיימינג, חרם בקבוצת ווטסאפ, איומים, הפצת תמונות, התחזות או הטרדה - ניתן לפנות למוקד 105, מוקד רשמי של המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת, העוסק בפגיעות בילדים ונוער במרחב המקוון.

אם יש סכנה מיידית, אלימות חמורה, איומים ממשיים או חשש לשלום הילד - לא מחכים. פונים מיד לגורמי חירום או לגורם מקצועי מתאים. העמוד הזה נותן מידע והכוונה ראשונית בלבד ואינו מחליף ייעוץ משפטי, טיפולי או חירומי.

איך אימון רגשי יכול לעזור לילד שנפגע מבריונות?

ילד שנפגע מבריונות עלול לצאת מהחוויה עם תחושה שהוא חלש, לא אהוב או לא שייך. גם אחרי שהאירוע החיצוני מטופל, לפעמים נשארים פחד, בושה, הימנעות או ירידה בביטחון העצמי. כאן אימון רגשי לילדים יכול לסייע כחלק ממעטפת תמיכה, ולנוער דרך אימון רגשי לנוער.

בתהליך רגשי הילד יכול ללמוד לזהות מה הוא מרגיש, להפריד בין מה שאחרים אמרו עליו לבין מי שהוא באמת, לחזק דימוי עצמי, לתרגל תגובה אסרטיבית ולבנות מחדש תחושת מסוגלות. העבודה אינה מחליפה התערבות של בית הספר כאשר יש בריונות פעילה, ואינה מחליפה טיפול קליני במצבי מצוקה חריפה.

אצל לורין משה, מאמנת רגשית לילדים ונוער באשקלון, העבודה יכולה לכלול שיח רגשי, תרגול סיטואציות חברתיות, חיזוק ביטחון עצמי, שיטת הדולפין, הדרכת הורים והכוונה כיצד לתמוך בילד בבית בלי להעמיס עליו אשמה או לחץ.

חיזוק ביטחון עצמי

בניית תחושת ערך פנימית שלא תלויה רק בתגובת הסביבה.

שפת תגובה אסרטיבית

שיטת הדולפין - דרך לתרגל תגובה אסרטיבית, שפת גוף בטוחה ובקשת עזרה.

שיקום תחושת שייכות

בנייה הדרגתית של מיומנויות חברתיות וקשרים בטוחים.

עבודה עם ההורים

כלים לתמיכה בבית בלי להעמיס על הילד אשמה או לחץ.

הבהרה: התכנים באתר עוסקים באימון וליווי רגשי, המבוססים על כלים מעולמות החינוך, הליווי הרגשי וה-NLP. אינם מהווים ייעוץ משפטי, אבחון או תחליף לטיפול פסיכולוגי או רפואי, ואינם מחליפים התערבות של בית הספר כאשר יש בריונות פעילה. במקרים של סכנה מיידית, אלימות או פגיעה - פנו לגורם מקצועי מוסמך או לגורמי חירום. כל ילד ראוי להרגיש בטוח, שייך ומוערך בסביבה החברתית שלו.

שאלות נפוצות על בריונות אצל ילדים

❓ מהי בריונות אצל ילדים?

בריונות אצל ילדים היא פגיעה חוזרת בילד מצד ילד אחר או קבוצה, כאשר יש פער כוח והילד הנפגע מתקשה להגן על עצמו. היא יכולה להיות פיזית, מילולית, חברתית או ברשת.

❓ מה ההבדל בין בריונות לריב רגיל?

ריב רגיל הוא לרוב אירוע נקודתי בין ילדים שווי כוח. בריונות היא דפוס חוזר, עם פער כוח וכוונה לפגוע, להשפיל או להדיר. אם אותו ילד נפגע שוב ושוב ומתקשה לעצור את המצב לבד - חשוב להתייחס לכך ברצינות.

❓ איך יודעים שילד עובר בריונות בבית הספר?

סימנים אפשריים הם סירוב ללכת לבית הספר, כאבי בטן בבוקר, הסתגרות, שינוי במצב הרוח, ירידה בלימודים, חפצים שבורים, חוסר רצון לפגוש חברים או פחד מהטלפון. לא כל סימן מעיד בהכרח על בריונות, אבל רצף סימנים מצריך בדיקה רגועה.

❓ מה עושים כשהילד מספר שמציקים לו?

קודם כול מאמינים ומקשיבים. לא מאשימים, לא מקטינים ולא ממהרים לתת פתרון. לאחר מכן אוספים מידע, מתעדים במידת הצורך, פונים לבית הספר בצורה מסודרת ובונים יחד עם הילד תחושת ביטחון ותמיכה.

❓ מה לא לעשות במקרה של בריונות?

לא כדאי לומר "תתעלם", "זה יעבור" או "תחזיר להם". לא כדאי לפנות בכעס ישירות להורי הילד הפוגע לפני שמבינים את התמונה. חשוב לא להאשים את הילד הנפגע ולא לגרום לו להרגיש שהוא אחראי למה שקרה.

❓ מה עושים במקרה של בריונות ברשת?

במקרה של בריונות ברשת חשוב לשמור תיעוד כמו צילומי מסך, לא להגיב מתוך כעס, לא לקחת מיד את הטלפון כעונש, לחסום או לדווח במידת הצורך, ולערב את בית הספר או גורם מתאים. במקרים של פגיעה בילדים ברשת ניתן לפנות למוקד 105.

❓ מתי פונים למוקד 105?

ניתן לפנות למוקד 105 כאשר יש פגיעה בילדים או בני נוער במרחב המקוון, כמו שיימינג, חרם, איומים, התחזות, הפצת תמונות, הטרדה או פגיעה אחרת ברשת. במצב של סכנה מיידית יש לפנות גם לגורמי חירום מתאימים.

❓ איך אימון רגשי יכול לעזור לילד שחווה בריונות?

אימון רגשי יכול לעזור לילד לחזק ביטחון עצמי, להבין את רגשותיו, לתרגל תגובה אסרטיבית, לשקם תחושת שייכות ולבנות כלים חברתיים. במקביל, חשוב לטפל בבריונות עצמה מול בית הספר או גורם מתאים ולא להשאיר את הילד להתמודד לבד.

רוצים לעזור לילד לחזור להרגיש בטוח?

אם הילד מסרב ללכת לבית הספר, מספר שמציקים לו, מסתגר, נפגע חברתית או מתמודד עם חרם - חשוב לא להשאיר אותו לבד עם החוויה. אפשר לבדוק יחד מה קורה, איך לפעול מול הסביבה, ואילו כלים יכולים לחזק את הביטחון והעמידה שלו מול מצבים חברתיים מורכבים. לורין משה, מאמנת רגשית לילדים ונוער באשקלון, מלווה ילדים והורים בתהליכים לחיזוק ביטחון עצמי, מיומנויות חברתיות, ויסות רגשי ותחושת שייכות.

שליחת הודעה ללורין

בואו נדבר

מוזמנים ליצור קשר לשיחת היכרות קצרה לבדיקת התאמה. אני כאן בשבילכם.

050-444-4517
שכונת אפרידר, אשקלון
ימים א' עד ו' בתיאום מראש

שליחת הודעה מהירה

מלאו את הפרטים ונעבור ישירות לוואטסאפ

מה הורים מספרים על לורין

★★★★★ ביקורות אמיתיות מ-Google
א
אנפיסה יוסופוב
Google
★★★★★

הגעתי ללורין עם הבת שלי ומהרגע הראשון הרגשנו בידיים טובות. יש לה גישה מדהימה לילדים, היא סבלנית, רגישה ויודעת ליצור מרחב בטוח ומאפשר. הבת שלי מחכה למפגשים איתה והשינוי בביטחון העצמי שלה ניכר. ממליצה בחום לכל הורה!

א
אולגה גניש
Google
★★★★★

אני ממליצה בחום על מאמנת רגשית מקצועית ומסורה, לורין, שעובדת עם ילדים ובני נוער ברגישות גדולה ובהבנה עמוקה של עולמם הפנימי. העבודה שלה מלווה בחוברת ייחודית שהיא יצרה בעצמה, שמאפשרת לילדים להירגע, לעצור ולהתחבר לעצמם בצורה פשוטה וברורה. החוברת נוגעת בנקודות רגשיות שונות כמו התמודדות עם כעסים, פחדים, הצפה רגשית, חוסר שקט, ביטחון עצמי וקשיים חברתיים – והכול בגישה נעימה, מכילה ולא שיפוטית. דרך הכלים שהיא נותנת, הילדים לומדים לזהות רגשות, לווסת אותם ולהרגיש יותר בטוחים ורגועים ביומיום. הגישה שלה מחזקת, מעצימה ונותנת לילדים ולנוער כלים אמיתיים לחיים, בקצב שמתאים להם ועם הרבה לב ❤️ תודה לורין

ע
עינת שירזיאן
Google
★★★★★

לורין מקצועית, רגישה ומסורה. הבת שלי על הרצף בתפקוד גבוה נמצאת אצלה בתהליך משמעותי ורואים שינוי חיובי בביטחון העצמי ובהתמודדות הרגשית. יוצרת קשר חם ובטוח, מומלצת בחום.